חדר ה' - קול הקשר שלך ליהדות

בס"ד
א. דברי גנאי אמיתיים וכוזבים:
 אסור לדבר בגנותו של הזולת, בין אם הדברים הנאמרים עליו הם נכונים ובין אם לאו.
הרבה נשים חושבות כי המושג "לשון הרע" מתייחס רק למי שמדברת דברי שקר בגנותו של אדם ואם אומרים דברי אמת אז זה מותר. התשובה השכיחה ביותר כשגוערים במי שמדברת על חברתה: "אבל זה אמת, מה לשון הרע בזה?" זוהי טעות גדולה, חז"ל מכנים דבורים אלו אעפ"י שהינם נכונים: "לשון הרע".
אם הדברים נכונים הם נקראים "לשון הרע".
אם הדברים הינם שקר וכזב מי שמספר אותם נקרא "מוציא שם רע" וחטאו חמור מאוד.

ב. לשון הרע מתוך אונס:
אין כל הבדל בין מי שמדברת לשון הרע מרצונה החופשי לבין מי שמדברת מתוך הכרח כלשהו. אם מישהי תפתה אותך לטעום מאכל לא כשר, יהיה מותר לך לאכול? ברור שלא! אותו עיקרון גם בלשון הרע.

ג. סירוב להורים או למורה
מי שהוריה או מורתה שואלים על מקרה כלשהו ויודעת כי אם תענה תוכרח לבוא לידי לשון הרע, אסור לו להשיב להם אעפ"י שהוא חייב לכבד אותם. כמובן שצריך לסרב בנימוס ודרך ארץ ולהסביר מדוע לא משתפים פעולה.
אם תענה ודבריה ישמשו לתועלת ולמנוע נזק כלשהו והיא עצמה לא מסוגלת להעיר לפלונית על מעשיה או למנוע אותם, מותר לה לספר את אשר ידוע לו.