הקדמה
מאמר זה לקוח מתוך ספרו של ה"בן איש חי" – "חוקי הנשים". ספר זה הינו ספר מוסר לנשים, אשר נכתב ע"י הרב ויצא לאור בשנת תרס"ו (1906) בבגדד/עיראק.
הספר נכתב בשפה הערבית העממית ע"מ שיהיה שווה לכל נפש. נשות בגדד היהודיות היו נוהגות להתכנס בבתים ולקרוא מתוכו בצוותא מידי שבת או מועד או אף בשעות הפנאי בימי חול. כל חצי שנה הן היו מסיימות קריאת הספר וחוזרות עליו מחדש. עם עלייתו ארצה, בראשית שנות ה 70' נתן נכדו של ה"בן איש חי" – הרב דוד חיים זצ"ל את הסכמתו לעורכים והם תרגמו הספר מערבית לעברית והפיצוהו במהדורה חדשה. הספר עוסק בנושאים רבים ומגוונים בענייני היום-יום בבית ובמשפחה- על חשיבות המסגרת המשפחתית ויעדיה, על מעמדה המרכזי של האישה במשפחה כגורם מחנך האחראי על כל ענייני הפנים בבית, על האינטראקציות (היחסים ההדדיים) שבינה לבין בעלה, חמותה, הוריה והסובבים אותה. כמו כן עוסק הספר בערכים החשובים של- וויתור ופיוס, מסירות נפש, אחווה ואהבה בין האישה לבין בעלה ועל ההתרחקות הראויה ממידות רעות כמו- לשון הרע, עין הרע, קנאה, חומריות יתרה ועוד.
אנו נביא קטעים מעניינים מתוך הספר, אשר על אף שנכתבו לפני למעלה ממאה שנים, רלוונטיים וחשובים מאוד לימינו, במיוחד על רקע התמורות המתרחשות היום במעמדה של האישה ובמשפחה.
הפעם נעסוק במאמר הרב, בפרק עשרים ושבע בספר, על מעלת החיסכון מול עוון הבזבוז. וכך כותב רבנו-
"כל אישה ואישה, יופי שבחה, תהא מסודרת, אם במאכליה ואם במלבושיה. וגם אם בעלה ידו פתוחה ויביא צרכי ביתו בשפע, צריכה האישה להיות מתוקנת ביכולתה ויהא לה רגש על חתיכת ירק ועל אוכל מעט, ועל משקה קצת ותיזהר עליהם ולא תבזבזם ללא צורך. וכן השולחן וכליו, וכל רכושיי הדירה יהיו מסודרים וערוכים וימצאו חן בעיני רואיהם. וכל אישה העובדת לפי תכנית, תבזבז מעט ויראה הרבה, כאדם הממלא מחסני מזון. והאישה הכסילה, מבזבזת הרבה ואינו שווה מאומה, ובזמן הצורך חסר החפץ ואינו מתאים, כמו בכלכלת בית העני. ושלא בעת הצורך, מצוי החפץ ובשפע וישפך כמי הבאר. יש אישה הנמה בשנתה על מצעות משי, אבל תמיד מקומט וקצר, מלוכלך כצבע הזפת. ויש אישה הנמה על עורות כבשים, אבל תמיד נקי ומותאם. יש אנשים האוכלים בכלי כסף ומראיהם שחורים. ויש כליהם עשויים פח ובשמושם מראיהם מאירים. ויש המשתמשים בכלי חרסינה יקרים ומיני זכוכית חשובים ותמיד תמצאם מלוכלכים, מקולקלים ופגומים. ויש המשתמשים בכלי חרס ותמיד תמצאם נקיים, מצוחצחים ושלמים ומתקיימים אצלם במשך שנים. יש אישה , מקילוגרם בשר אחד, תבשל שבעה מיני תבשילים, תבשיל ערב (לחיך) המהנה את האדם. ויש אישה, שני קילוגרמים בשר תבשלו לשני סוגים וטעמו תפל, לא יאהב ולא יערב, יטריח השיניים בלעיסתו ולא יאכלהו אפילו הרעב. פעמים ימצא בעלה בשוק מאכל טעים ויקנהו, ולא תשגיח עליו, ובשעה אחת אנשי הבית יאכלוהו ובשעת הצורך יבקשו ולא ימצאו. והאישה המסודרת בענייניה, הגם שבעלה יביא המאכל במספר רב, תשמרהו ותצניעהו אצלה, ובעת הצורך תגישהו לפני בעלה, ילדיה ואורחיה. יש אישה המבשלת מיני רבות ומרקחת וסוגי ממתקים ובחודש אחד תבזבזם ולא יישאר דבר מהם, ויש אישה מסודרת ותשמרם וכל ימות השנה יאכלו מהם. ובמשך השנה, כשיבשלו מרקחת חדשה, הישנה אצלם מצויה. על בת כזאת מיוחסת יוגד זה המאמר המפורש בתורתנו הקדושה- "ואכלתם ישן נושן, וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו, י) ".   
סיכום
כותב הרב בשבחה של האישה אשר מנהלת את משק הבית באופן מסודר ומאורגן, רואה חשיבות וערך לדבר פעוט כדבר גדול ויקר, נוהגת בחסכון ובתבונה עם משאבי הבית (מזון ואחר), ע"מ לנצלם היטב לקיום המשפחה. שומרת על חפצי הבית ומטפחת אותם והגם שפשוטים וזולים בערכם נראים בשל כך יפים, מתוקנים ומסודרים. יוצא רבנו נגד מידת הבזבוז והזילות במה שמברך הקב"ה את האדם- מזונו, כסותו, כליו וכדומה.  ולקראת ראש השנה הממשמש ובא נזכיר את מאמר חז"ל- "כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים" (מסכת ביצה ט"ז) – כל מה שמקבל האדם במזונותיו/פרנסתו מאתו יתברך וזה נקצב במהלך הימים הנוראים. ועוד נאמר על ידם- "קשים מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף" (מסכת פסחים קיח, ע"א). לא קלה פרנסתו של האדם, כל שכן בימינו בו המצב הכלכלי דחוק וקשה לכולם. מתוך מאמרו של רבנו ומאמרי חז"ל הנזכרים ניקח לעצמנו כמשימה חשובה לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה להתנהל עם משק הבית והמשאבים הכלכליים בתבונה, בחיסכון והתייעלות ע"מ שנדע לנצל היטב את המזונות אשר נקצבו לנו משמים ונביע בכך ערך למה שקיבלנו והכרת הטוב למי שנתנם לנו. ובע"ה בשנה החדשה יוריק הקב"ה לכל בית בישראל שפע וברכה עד בלי די.   


נכתב ע"י מרדכי חייט                                     לע"נ ג'וליט בת לולו יצחקי ז"ל